לחזרה לרשימת כל הפוסטים

ואפילו שלום לא אמרתי לך

מכתב פרידה לחגית וקסלר עליה השלום
חברה טובה שהלכה לבית עולמה בגיל 30 והשאירה קנייני נצח,
טלטלה עצומה, 2 בנות מתוקות ופגית בת שבוע וחצי. 

תשפ"ד

לפתוח דלת לעולם של השקעה אמיתית בחיי תורה

ואפילו שלום לא אמרתי לך.
ואיך אפשר ללוות חברה שהלכה ככה?
 
חגית.
כמה טוב יש בך.
כמה אהבת תורה ויראת שמים, 
ונעימות ומאור פנים.
וכן, בכוונה לא אכתוב היה בך
אלא יש בך
כי אלו קניינים רוחניים, והם שלך תמיד.
לזה יקרא נצח.
 
ואיך לא הכרתי?
ואיזה פספוס הרגשתי אתמול,
על 10 שנים שחלפו עם איתותי קשר קלים.
כמה הייתי רוצה להכיר יותר,
לדעת יותר, להיות שם בשבילך באותם רגעים שסבלת.
ואיך סבלת ולא ידענו,
וכמה שאלות יש לי היום.
 
חגית.
מי היה מאמין שהגעת לכאן רק ל-30 שנה.
מי היה מאמין שעד שתחבקי את הילדה השלישית שכ"כ חיכית לה, לא תגדלי אותה את.
מי היה מאמין?

האמת? שרק את.
 
כי אם היית מגיעה לכאן לגיחה קצרה,
היית מחייכת אלינו עם גומת חן,
ואומרת, מהממות, טוב לי שם
ולמשפחה שלי טוב גם כאן.
הכל מחושב, מדויק ולטובה,
ואני? אני רק הגעתי למלא תפקיד.
 
חגית.
כמה דמעות נשפכו.
כמה צער, והחמצה, ובלבול
על איזה חיים שבריריים יש לנו.
כמה אהבה ואחדות, 
ורצון להיות לידך,
ותפילה על הבנות שלך ובעלך
ותפילה על הגאולה, 
שתבוא כבר.
 
כמה זכרונות
והבזקים מחיים של פעם
וכסא שטיפסתי עליו באישון לילה
כדי להוריד אלבום תמונות,
ורצון לראות אותך
שוב.
וכמה מאור פנים.
את קורנת חגית, 
בכל התמונות.
ואיזה כיף לך שזה מאפיין אותך – 
חיוך גדול.
 
את יודעת חגית?
אחרי אתמול כבר אין לי התלבטות 
במה להתחזק לזכותך.
את הצניעות שכ"כ אהבת והתאמצת עליה,
רוצה לקחת לתשומת ליבי.
להשקיע בה קצת יותר, לזכותך.
בזכותך.
 
אין לי הרבה מילים בבוקר זה.
את אלו שיש לי רשמתי כאן,
אבל תהיי כאן בשבילנו חגית,
ואנחנו נעשה כאן,
בשביל נשמתך שם.
 
עצוב לי
אבל אני יודעת שלך שמח.
אני גם יודעת ששמחו שם למעלה לקראתך אתמול,
ויש בזה נחמה.
 
תודה שאת מהווה בשבילינו דוגמא אישית,
תודה על מי שאת, 
ותודה על השיעור הזה.
לעולם לא הייתי בוחרת אותו,
אבל אין ספק חגית
שאת מורת דרך טובה.
מצטיינת כמו תמיד.
 
אוהבות אותך כאן כולנו
ועוד נחשוב יחד מה יעשה לך טוב.

תהא נשמתך צרורה בצרור החיים.

 
***
ואם גם את מאותן אלו שהתחזקו במשהו,
שינו מבט חשיבה, הבינו טוב יותר את מהות החיים בזכות חגית,
שתפי כאן למטה בתגובות – ונשלח את הקישור הזה למשפחה.
 

בעוד שנה...

כיף לנו לראות את עצמינו או לא ממש?!

שומעת?! אל תתרגלי לצרות של עצמך

ומתי מעולה לך לספר סיפורים
משעממים נורא

קבצנית של אהבה

"אפשר שקל של יחס?"
על מטבעות ודמעות שאולי פעם היו שלך

אני בעד שפרידות יהיו מחוץ לחוק

על קודים של עיתון מהודר
ושדכניות שניסו את מזלן

יצא לך פעם לברוח מבית הכנסת?

על בחורות בשידוכים,
ימים נוראים ורימל שנמרח

"זה סליחות, זה?", מחפשת תשובה

על לוחמי האש,
סיור סליחות וכיפה לבנה

מה עכשיו מחשבות על ספרי בינוניים?!
אם את מזדהה, תקראי.

על אלול, שבת ומה כאן משתלם

"תלמידות הצללים"
כמה ראו אותך מאחת עד עשר?

על תלמידות שקופות,
מיוחדות לזמן מוגבל או מקסימות תמיד

ניפגש בספסל

קצת על איך מרגיש "בין הזמנים" לבחורה

לרקוד על שתי החתונות

ולמה שכלה תדע לצלוף מרשמלו
מסלסילה לבנה עם טול

לגעת בחלום ו... להספיד אותו

על חלומות שנגנזו
וכלות שכמעט התחתנו

היי, תחיי רגע!

לא יוצאים לקניות עד שיורדים במשקל

מה עושה בחורה שסיימה סמינר
ופשוט (?) לא מתחתנת

יקר ללמוד כאן, בבית הספר של החיים

הכי בבית בעולם

ואיך זה שאנחנו חוות כאבי גדילה בגיל 200

תלותית לעד

אין לך איך לברוח מזה
#מוקדש לבעלות עסקים עצמאיות#

לכבוש עולם ברגע

תסמיני בדידות: "אין לי עם מי לצאת"
או "אני כל היום עם עצמי"

תובנות של מרפסת

פעם היינו צעירות...
(ועכשיו תאנחי בקול)

במקום שיש אנשים

מה את עושה באירוע חירום
חוץ מלספור את דפיקות לב של עצמך?

היא הייתה כל כך קטנה

אוהבת לגדול, מזל טוב לי.
רלוונטי לך אם ימי הולדת
לא תמיד ממש משמחים אותך

אין בחורים רציניים, תפנימי מתוקה!

*במיוחד לשבועות*
קצת מושגים ביהדות:
רק לומד, משלב עבודה תורנית
חצי חצי או קובע עיתים

יותר מגרוש וחצי

ומה גורם לנשים לסדר ארונות באמצע החיים

מירון, לימדת אותי להתפלל

על אשה מבוגרת
מכה מושקעת ואסון מירון

עקפה. עקפו. עוקפים. עוקפות

איזה צליל לא חמוד.

קבוצת "חרדתיות בע"מ" נפתחת

פותחת רישום

תכתבי צוואה, את לא הולכת לחזור

הם שרו בקול, אנחנו צרחנו בלב

כמה כיף לשלם ביוקר על בחירות | חלק ב'

על קורונה, סגר, ובריחה מרומא

כמה כיף לשלם ביוקר על בחירות | חלק א'

על איטליה, הכל בשקל ושליחות

2 תגובות

  1. התחזקנו בלהבין כמה החיים זמניים וכל רגע נצח של יוקר
    ומה חשוב לקחת איתנו בלי להירדם..
    תודה!

    הגב

  2. לא הכרתי אותך חגית,
    כן הכרתי מקרוב כמה מבנות המשפחה החשובה ….
    התחברתי לדמותך,
    אולי כי לעולם-

    מורות ילחצו ידיים למורות,
    מתכנתות- ישלחו אמוג'ים למתכנתות
    ועצמאיות – יתנו יד וימצאו כתף אצל עצמאיות….

    לא הרגשתי מספיק קרובה בשביל לבוא לנחם

    אבל כשישבו בביתך על כסאות פלסטיק קצוצי רגליים
    התיישבתי אני על כסא הקטיפה השחור בסלון
    ומבלי משים
    נפלט לו שמך –
    אל המקשים במקלדת,

    פתאום ראיתי אותך

    היית שם תחת אותיות זהובות,
    תחת לוגו מנצח,
    קופי מדויק,
    אתר מושלם!

    כאחת שקצת מבינה ונמצאת בתחום
    אין לי ספק שהנחת עליו לפחות 30אלף אם לא יותר…
    חשבתי על השעות של המחשבה
    ברור על אנשי מקצוע
    פיצוח והאסטרטגיה ….

    על הסקיצות הרבות שבטח היו לו-
    ללוגו המדהים הזה –
    ששילב את שמך בצורה מדויקת עם הערכים והשירות שנתן המשרד שלך

    הסתכלתי בהם-
    ושתקתי.

    שתקתי-
    כי חשבתי על 200 תיקי לקוחות פתוחים שנותרו במשרד,

    שתקתי-
    כי מישהו סתר לי על הלחי בחוזקה ואמר לי פתאום-
    לאן את רצה?
    למה כל זה ?

    שתקתי-
    כי ידעתי שעל המודעות עם האותיות השחורות ברחוב-
    אף אחד לא כתב שהיה לך לוגו מנצח…

    דיברו על דמותך-
    על הוויתורים שויתרת,
    על ערכי הנצח שקנית

    איתם עלית למעלה
    והם אלו שעמדו לך-
    וליוו אותך לשמים

    המשכתי לשתוק-
    כי חשבתי על 200 לידים רותחים שילכו מחר לחפש אדריכלית אחרת-
    ולך חגית,

    זה כבר לא ישנה יותר
    לעולם….

    אני עצמאית ,
    מחפשת להביא את העסק שלי תמיד-
    למצב טוב יותר
    רווחי יותר
    שווה יותר

    האם חשבתי פעם- בדרך לאסטרטגיה –
    על הדרך,
    על המטרה ,

    על השמים.

    אותם אלו שפתאום קדרו על משפחתך,
    ולקחו אותך אליהם
    בלי שום הודעה מראש….

    היד שלי המשיכה-לגלול מבלי משים
    הגעתי לשלב היצירת קשר-
    הקופירייטרית המוצלחת שלך כתבה שם-
    –
    אתר.PNG

    רציתי לצרוח-

    לכתוב לך שתחזרי ומהר,
    שתהיי כאן שוב לתת דוגמא
    לעוד מיליון עצמאיות,
    לספר לי
    איך עושים את כל זה –
    ולא שוכחים לרגע את הדרך ואת המטרה
    איך מקימים מפעל כזה-
    בלי לשכוח לרגע את השמים

    ואת כל מה שמעבר להם…

    אבל לא כתבתי
    כי ידעתי שמחר אף אחד
    לא יחזור לעשות פלו אפ-
    ולשמר לידים
    גם אם הם רותחים כמוני….

    אז אני כותבת לך פה-
    ואם שמה למעלה רואים שומעים הכל-
    אז האתר באמת מיותר.

    תתפללי עלי חגית
    עלי ועל כל החברות המדהימות שלי-,
    שלא ישנו בלילה-
    בשביל לפצח קופי ואסטרטגיה מדויקת
    שקמו מוקדם בשביל לשלוח עוד מסר שיווקי לרשימת התפוצה ,

    תקרעי לנו את השמים
    שלא נשכח לעולם
    ושנזכה לזכור כמוך-

    שכל זה רק הדרך,
    ויש מטרה

    שהלידים, המשפך השיווקי, האסטרטגיה המתחרים וכל זה
    זורים לנו לפעמים חול בעניים,
    החול הזה זוהר כ"כ ומסנוור-

    עד שהשמים מטשטשים לנו לפעמים…

    וזה כואב כ"כ
    כי גם אני
    וחברותי-
    יצאנו לדרך הזו- כי רצינו לעשות רק טוב
    כי רצינו להיות יותר-
    ורק השגרה הזו
    העומס,
    המשכנתא
    וה10 לחודש-

    הסתירו לנו את העננים…

    תודה שעוררת אותי
    מבלי להכיר אותך
    גרמת לי טלטלה….

    האתר שלך כאן
    והלוגו-
    נמצא לי כרקע לשולחן עבודה
    להזכיר וללוות

    שיש תכלית ומטרה
    ושאפשר כמוך-
    גם על האדמה הבלתי יציבה הזו –
    להיות עצמאית-
    ולזכור את השמים.

    ת.נ.צ.ב.ה.

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שמחה שאת כאן:)
הצטרפת לרשימת התפוצה,
ובעז"ה בקרוב תקבלי רעיונות לעיצוב,
תמונות השראה ושיתופים מהשטח.
יהיה כיף:)